מה גורם להפרעת קשב וריכוז (ADHD)?

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא מצב מורכב שנובע ממגוון גורמים, כולל סיבות ביולוגיות, גנטיות וסביבתיות. המחקר בתחום מצביע על כך ש-ADHD קשור בעיקר לתפקוד המוח ולחומרים הכימיים בו, אך גם לסביבה שבה הילד גדל. 1. גורמים ביולוגיים המחקר מראה כי ילדים עם ADHD חווים הבדלים בתפקוד המוח, בעיקר באזורים האחראיים על ריכוז, שליטה עצמית ותכנון.
- נוירוטרנסמיטרים (מוליכים עצביים):
במוח יש חומרים כימיים שנקראים נוירוטרנסמיטרים, המסייעים לתאי המוח "לתקשר" זה עם זה.
שני נוירוטרנסמיטרים מרכזיים שקשורים ל-ADHD הם:- דופמין: קשור למוטיבציה, הנאה וריכוז. אצל אנשים עם ADHD, רמת הדופמין עשויה להיות נמוכה.
- נוראפינפרין: מעורב בריכוז ושליטה עצמית. גם הוא עשוי להיות לא מאוזן במוח של ילדים עם ADHD.
השינויים האלה מקשים על המוח לווסת התנהגות ולשמור על ריכוז לאורך זמן.

2. גורמים גנטיים
- ADHD הוא מצב שעובר במשפחות. אם יש הורה או קרוב משפחה עם ADHD, הסיכוי של הילד לחוות את ההפרעה גבוה יותר.
- חוקרים זיהו גנים מסוימים שמשפיעים על הפעילות של דופמין ונוראפינפרין, מה שמסביר את הקשר הגנטי להפרעה.
- במידה וילד אחד מאובחן כבעל הפרעות קשב וריכוז הסיכוי להפרעת קשב אצל אח התאום היא -78-92%
- אח (לא תאום)-25-35%
- במידה והורה אחת עם הפרעות קשב וריכוז הסיכוי לילד להיות עם הפרעות קשב -עד-54%
3. גורמים סביבתיים לצד הגורמים הביולוגיים והגנטיים, גם לסביבה יש תפקיד:
- חשיפה לעישון או אלכוהול בהריון: עלולה להשפיע על התפתחות המוח של העובר.
- לידה מוקדמת או משקל לידה נמוך: יכולים להוות גורם סיכון.
- חשיפה לרעלים (כמו עופרת): עלולה לפגוע בתפקוד המוח.
- סביבה משפחתית: מתח, חוסר יציבות או לחצים משפחתיים אינם גורמים ישירים ל-ADHD, אך יכולים להחמיר את הסימפטומים.
מה חשוב לזכור?
- ADHD הוא מצב נוירולוגי, לא אשמת הילד או ההורים.
- מדובר בשילוב של גורמים ביולוגיים וסביבתיים, כאשר הגנטיקה משחקת תפקיד מרכזי.
- תמיכה מקצועית והבנת הסיבות יכולות לעזור לילד להתמודד עם האתגרים בצורה מיטבית.